החלטה בתיק ת"א 1003-08

1.          לפני בקשה שהוגשה על ידי עיריית יבנה (להלן: "המבקשת" ) לדחות תביעת הדפסות יבנה (להלן: "התובעת" ) נגד הנתבעת בנימוק, כי התקיימו לגבי הנתבעת תנאי החסינות הקבועים בסעיפים 7א ו-7ג לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה" ).

2.        בתביעה עותרת ה תובעת לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בעקבות צו סגירה מנהלי שניתן בהתבסס על תצהיר שקרי של הנתבעת, מנהלת מדור רישוי עסקים אצל המבקשת, במסגרתו הצהירה, כי בית הדפוס של התובעת פועל בלא שהוגשה בקשה לרישיון עסק ובטרם זה נתקבל (נספח ב' לתביעה).

            לטענת התובעת, נעשה הדבר בשיתוף פעולה עם ראש הרשות המקומית ששם לו למטרה לסגור ולחסל עסקיה של התובעת וזאת בעקבות כתבות שפורסמו אודותיו בעיתונים מקומיים שהודפסו אצל התובעת.

3.          המבקשת טוענת, כי מעשי הנתבעת נעשו במסגרת תפקידה כעובדת ציבור, בתחום הרשאתה החוקית, במקצועיות הראויה ובתום לב.

הנתבעת לא עשתה המעשה ביודעין תוך כוונה לגרום לתובעת נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.

לפיכך, יש להכיר בחסינותה ולדחות התביעה נגדה.

4.          בתגובתה עותרת התובעת לדחות הבקשה.

לטענתה, בנסיבות דנן מתקיים החריג לחסינות, שכן מעשיה של הנתבעת נעשו ביודעין תוך כוונה לגרום נזק או למצער באדישות.

            מאמר מוסגר יצוין, כי המשיבה עתרה לדחות הבקשה גם מטעמי שיהוי, חוסר סמכות והואיל ולא הוגשה כנדרש.

איני נדרשת לטענות אלה הואיל והוכרעו זה מכבר על ידי כב' השופטת קוצר בהחלטתה מיום 26.1.10.

5.         בתשובתה חוזרת המבקשת על טענותיה.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיבה מנסה למנוע מהנתבעת זכותה לקבל חסינות ולהפעיל עליה לחץ על מנת שתחזור בה מתצהירה שניתן במסגרת תפקידה הציבורי, בתום לב וללא דופי.

6.         לאחר שקראתי הבקשה, התגובה והתשובה, שמעתי חקירות המצהירים ועיינתי בחקיקה ובפסיקה רלוונטית, החלטתי להיעתר לבקשה.

ואלה נימוקי;

א.

        סעיף 7 א (א), אשר הוסף במסגרת תיקון 10 לפקודה, קובע חסינות עובד ציבור על מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו;

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו     השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

ב.          "ההצדקה העיקרית למתן חסינות לעובד הציבור מפני הטלת אחריות אישית בנזיקין היא הרצון להגן על שיקול דעתו של עובד הציבור הממלא תפקיד שלטוני, כדי שיוכל להמשיך ולבצע את תפקידו זה למען הציבור בלי להיות מוטרד מאיום בתביעות נזיקין נגדו, דבר העלול להשפיע על שיקול דעתו בקבלת ההחלטות ובביצוע התפקיד..." [ראו מאמרן של המלומדות תמר קלהורה ומיכל ברדנשטיין, חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10) חסינות עובד הציבור , הפרקליט נא תשע"א, עמ' 1].